דטרמניזים פסימי אופטימי לחלוטין

ניסיון לתפוס נחמה אתאיסטית ראויה

[טקסט ישן שמצאתי במקום אחר והחלטתי להביא לכאן, בייחוד כי מסתבר שכתבתי אותו כשני פוסטים אחרים בלא יודעין שנתיים מאוחר יותר].

בואו נתחיל מההנחה שדת (כל דת) מספקת צורך אנושי בסיסי. הנחה שניתן לבסס הן על הדברים הרבים שהעוסקים בדת יעידו שהם מרוויחים ממנה, ובעצם העובדה ש"דת" הוא אחד הרעיונות (והעסקים) המצליחים בהיסטוריה האנושית.

את הצרכים אותם מספקת הדת אפשר לכנס תחת הכותרת "מקום". הדת נותנת לאדם סט קורידנטות לפיהן הוא יכול למקם את עצמו ולנווט במציאויות השונות בהן הוא חי. אפשר לחלק את העולמות בהם הדת פועלת ובהם היא ממקמת את העולם לשלוש: מקום בעולם התופעות (קוסמולוגיה); מקום בעולם האנושי, בחברה (מוסר וחוק, תרבות ומסורת); ומקום אישי (כוונה והכוונה, נחמה וכפרה). להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת