פתיח למה יש, נסיון ראשון

שלום לכולם,

נדמה שזו חוויה משותפת. לא שאנחנו לא יודעים מה נכון, מה יש, אנחנו פשוט שוכחים. בתוך התנועה של החיים קשה להסתכל עליהם מבחוץ, לחשוב עליהם. ולכן צריך תזכורות, התבוננות חוזרת ונשנית מבחוץ פנימה, או יותר נכון, מבפנים פנימה.

"מה יש" זה המקום שלי לתזכורות כאלו, תזכורות חדשות ומתחדשות. מקום שמתוך המחוייבות שלי להעלות אליו תכנים אזכיר לעצמי דברים שחשוב לי לזכור. לפעמים אלו יהיו הרהורים ורשמים מקוריים שלי ושל אחרים, לפעמים רק ציטטות או קישורים שנראו לי מעניינים, ואולי מחשבות עליהם. ואם אתם כאן, אז אתם מוזמנים להיזכר איתי: למצוא דברים שנכונים לכם או אפילו יותר טוב – למצוא על מה אתם לא מסכימים ולנסח לעצמכם בעצמכם מה כן (ואז תוכלו לשלוח לי את מה שיצא).

ומי אני? אלון רותם, יליד 1984, תסריטאי וכותב. מתרגל מדיטציה ויוגה, מחפש (לפחות כאן) אפשרות תנועה מושתפת של חכמה ותום (ובבקשה, רק בלי ליצנות). בוגר לימודי פיסיקה באוניברסיטה העברית ותסריטאות בסם-שפיגל, לומד לתואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל-אביב.

את המחשבות שלכם, רעיונות, ציטטות, הסכמות וסירובים אתם מזומנים לשלוח אלי ל-alonrt@gmail.com.

*

*

*

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פתיח למה יש, נסיון ראשון

  1. "חלולה וחסרת יעילות באותה מידה היא שיחתנו הרגילה. שטחיות פוגשת שטחיות. כשחיינו חדלים להיות פנימיים ופרטיים, השיחה מתנוונת לכדי רכילות גרידא. לעתים רחוקות נפגוש אדם שיכול לספר לנו חדשות כלשהן שלא קרא בעיתון, או סיפר לו שכנו; ועל פי רוב, ההבדל היחיד ביננו לבין חברנו הוא שהוא ראה את העיתון, או יצא לשתות תה, ואנחנו לא. ככל שחיינו הפנימיים כושלים, אנו הולכים בתכיפות רבה יותר ובנואשות רבה יותר אל משרד הדואר. תוכלו להיות בטוחים שהברנש המסכן שיוצא מהדואר עם מספר המכתבים הגדול ביותר – גאה בהתכתבות הענפה שלו – לא שמע מעצמו זה זמן רב.

    אני יודע שזה יותר מדיי לקרוא עיתון אחד בשבוע. ניסיתי זאת באחרונה, ומאז נדמה לי שאיני נמצא בסביבתי הטבעית. השמש, העננים, השלג, העצים אינם מדברים אליי עוד. אינך יכול לשרת שני אדונים. צריך יותר מתפילה יומית כדי לדעת את עושרו של יום ולהכילו.

    ייתכן מאוד שנתבייש לספר אילו דברים קראנו או שמענו במהלך יומנו. אינני יודע מדוע צריכות החדשות שלי להיות טריוואליות כל כך – בהתחשב בחלומותינו ובציפיותינו – מדוע צריכות ההתפתחויות להיות חסרות ערך. החדשות שאנו שומעים, על פי רוב, אינן בגדר חדשות לרוח שלנו. "

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s